ריאיון עם פרופ' אביה ספיבק / שרה אוסצקי לזר
ינואר 1, 2019
הם עובדים אצלנו ואנחנו קונים אצלם / סאמי סעדי
ינואר 1, 2019

האינטרנט בחברה הערבית בישראל: תמונת מצב ראשונית והמלצות למדיניות / אסמאא נ ג'נאים

http://forum.vanleer.org.il/%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%9e%d7%a6/

המאמר להלן הינו תקציר של מחקר מקיף שנערך ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי בינואר 2018. אנו מודים לאיגוד ולמחברת המחקר על הסכמתם לפרסם את התקציר מעל במה זו. למחקר המלא ראו https://www.isoc.org.il/about/position-papers/the-internet-in-arab-society-in-israel

 

פער דיגיטלי הוא מושג המתייחס למגוון ממדים: (1) הנגישות לאמצעים דיגיטליים ולאינטרנט ואיכותה; (2) מודעות לאפשרויות, להזדמנויות ולסכנות הגלומות בשימוש באינטרנט; (3) מיומנויות וכישורים המאפשרים שימוש מיטבי באינטרנט. הפער הדיגיטלי נובע בדרך כלל מהשקעה נמוכה בתשתיות מצד המדינה, הרשויות המקומיות וגופים עסקיים, ממחסור במשאבים כלכליים, מרמה נמוכה של השכלה, ממחסור במיומנויות ובכישורים, מהזדמנויות עבודה מוגבלות ומתפיסות חברתיות שמרניות. מקובל למדוד את הפער הדיגיטלי במדדים של זמינות ונגישות, מיומנות השימוש, מאפייני השימושיות במחשב ובאינטרנט ומודעות לאפשרויות האינטרנט.

מחקר זה, אשר בחן את מצב הנגישות לאינטרנט והשימוש בטכנולוגיה בחברה הערבית בישראל, מצביע אמנם על צמצום הפער לעומת החברה היהודית בשימוש באינטרנט באמצעות הטלפונים הסלולריים, אך גם על פערים ניכרים שנותרו בנגישות הפיזית למחשבים נייחים ולתשתיות תומכות ועל היכרות נמוכה יחסית עם כלים דיגיטליים עדכניים. בייחוד הדוח מצביע על פערים גדולים בהשוואה לחברה היהודית, גם בקרב האוכלוסייה הצעירה, בכל הקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ולמאפייני השימוש בו, בעיקר בהיבטים הפונקציונליים שהוא מאפשר.

פער זה מונע מחלקים בחברה הערבית את היתרונות שהאינטרנט מאפשר לשם צמיחה כלכלית וחברתית, ובפועל הוא משמר ואף מרחיב את הפערים החברתיים-כלכליים בין החברה הערבית לחברה היהודית. אף שהפער הדיגיטלי בין שתי החברות מצטרף לפערים החברתיים-כלכליים האחרים ביניהן ומבוסס עליהם, נראה כי השקעה בנגישות לאינטרנט והרחבת השימוש הפונקציונלי בו עשויות לשמש מנוף רב עוצמה לקידום חברתי-כלכלי מהיר של החברה הערבית בישראל, ולתרום לצמצום הפערים בכלל התחומים, כך שיחס העלות–תועלת שלו יהיה גבוה, והחזר ההשקעה למשק הישראלי בכלל, ולחברה הערבית בפרט, יהיה מהיר יחסית. מכאן, להבנתנו, שסגירת הפערים הדיגיטליים לא רק תגביר את השוויון החברתי, אלא היא צפויה להביא גם לתועלת חברתית-כלכלית.

המחקר מצא שקיימים פערים גם בין קבוצות שונות בתוך החברה הערבית. כך, בקרב תושבי הדרום, אוכלוסיות שמרניות, בעלי השכלה נמוכה ומבוגרים נמצא שיעור הנגישות והשימוש באינטרנט הנמוך ביותר; רמת הנגישות הפיזית למחשבים ולאינטרנט בקרב הצעירים דומה מאוד לאוכלוסייה היהודית, אך היא פוחתת משמעותית עם העלייה בגיל; ונמצא גם הבדל ניכר בין שיעור השימוש באינטרנט במקומות עבודה ובין שיעור השימוש בו בבתי המגורים ובחיים הפרטיים. 

לצד זאת, במהלך איסוף הנתונים למחקר התגלה מחסור ניכר בבסיסי נתונים, בסטטיסטיקות ובמחקרים העוסקים באינטרנט בחברה הערבית. מחסור זה מצטרף אף הוא לפער הקיים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, מקשה על קביעת מדיניות מבוססת נתונים ומידע ועל מדידת המגמות לאורך זמן. לפיכך, חלק מהתובנות והמסקנות המובאות במחקר זה מבוססות על הידע והניסיון שצברתי במהלך למעלה מעשר שנות עיסוקי בתחום זה.

 

להלן עיקרי ההמלצות של הדוח המחקרי אשר נתמך על ידי איגוד האינטרנט הישראלי:

1. הקמת מטה לאומי לריכוז הטיפול בתחום הדיגיטציה בחברה הערבית בישראל, שיוציא לפועל תוכנית לאומית רב-שנתית לסגירת הפער הדיגיטלי עד לשנת 2025. על תוכנית זו לכלול, בין היתר, שלושה מרכיבים חיוניים:

א. שיפור התשתיות
ב. התאמת אתרי האינטרנט הציבוריים לחברה הערבית
ג. שיפור החינוך הדיגיטלי

2. השוואת תשתיות האינטרנט והסלולר ביישובים הערביים לתקן ולמצאי הקיים ביישובים היהודיים וביישובים המעורבים.
3. דיגיטציה של שירותי הממשלה והממשל המקומי הערבי: בשלב הראשון – הפיכת המרחב הווירטואלי לנגיש ומזמין לחברה הערבית; ובשלב השני – העברת מרכז הכובד של פעילות הרשויות מול האזרחים הערבים מהממד הפיזי-אנלוגי לממד הדיגיטלי-וירטואלי, כך שרובם המוחלט של השירותים והמידע יתקיימו במרחב הדיגיטלי. מהלך זה צפוי לעודד את השימושיות ברשת בחברה הערבית ואף להאיץ אותה. האיגוד ממליץ:

א. שממשלת ישראל, באמצעות מטה ישראל דיגיטלית, תקבע תוכנית רב-שנתית להנגשה מלאה של שירותי הממשלה ואתרי משרדי הממשלה לציבור דובר הערבית עד שנת 2025.
ב. שמשרד הפנים יחייב את כלל הרשויות המקומיות הערביות להקים ולתחזק מערך מידע ושירותים דיגיטלי לאזרחים, ולתכנן מעבר הדרגתי של מרכז הכובד של פעילות הרשויות מול האזרחים לממד הוירטואלי עד שנת 2025. זאת בשילוב מערך של חינוך והסברה, והמשך החזקת מערך שירותים מסייע לאוכלוסייה שתמשיך לצרוך שירותים באופן אנלוגי ופיזי.

4. קידום אוריינות דיגיטלית על ידי משרד החינוך.
5. עידוד יזמות דיגיטלית ערבית ושילוב משמעותי יותר של אנשי תוכן דיגטליים מהחברה הערבית בעולם ההיי-טק והיזמות הישראלית כדי שישמשו "קטר" לשאר החברה הערבית. האיגוד ממליץ שמשרד המדען הראשי:

א. יפתח ויתקצב מסלול ייעודי לעידוד יזמות וחברות הזנק באוכלוסייה הערבית, ויסייע במיוחד ליזמים מהאוכלוסייה הערבית במתן תנאים מותאמים ובכתיבת הצעות למשרד.
ב. יפעל לעידוד הקמת רשת קשרים עסקיים וחברתיים (networking) של יזמים וארגונים מובילי דיגיטציה מהחברה הערבית עם עסקים מהחברה היהודית.

6. האיגוד ממליץ שמשרד הכלכלה:

א. יקצה תקציב ייעודי לעידוד חברות ותעשיות להעסיק אנשי תוכן דיגיטלי מהחברה הערבית.
ב. יפתח תוכניות ייעודיות לקידום ולליווי שילוב תחום האינטרנט במיזמים, בחברות ובעסקים בקרב האוכלוסייה הערבית.
ג. יפתח מרכזי יזמות ייעודיים בחברה הערבית בתחומים דיגיטליים, עם תמיכה מקצועית ואפשרות להסבה מקצועית.

7. מעקב, מחקר והערכה: היכולת לנטר ולמדוד את התקדמות הנגישות של החברה הערבית בישראל לאינטרנט – בממדים הפיזיים, התודעתיים והשימושיים – קריטית לשם השגת המטרות, כמו גם לצורך למידה שתאפשר קידום אוכלוסיות מודרות אחרות, ולפיתוח מאגרי נתונים וידע רלוונטיים. לשם כך האיגוד ממליץ:

א. שהלמ"ס, בסיוע איגוד האינטרנט הישראלי, יפתח מדדים ויערוך סקרים שיעקבו אחר הדיגיטציה והאוריינות הטכנולוגית בחברה הערבית (תשתית, נגישות ושימושיות), ויפרסם אותם באופן עיתי.
ב. שמשרד החינוך יקצה תקציב ייעודי לעידוד מחקרים בתחום הדיגיטציה והאוריינות הטכנולוגית בחברה הערבית.
ג. שוועדת מדע וטכנולוגיה של הכנסת תקיים דיונים עיתיים ותקבל עדכונים בנושא זה.

 

בקרה ועריכה: נעם אלון. המחברת מודה ליורם הכהן, למי-טל גרייבר שוורץ ולאורנה היילנגר על הערותיהם הבונות והמועילות.

אסמאא נ' ג'נאים


ד"ר אסמאא נ' ג'נאים היא מומחית ויזמית בתחומי דיגיטציה ואינטרנט בחברה ובחינוך, מייסדת ומנכ"לית מרכז InnDigital

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *