http://forum.vanleer.org.il/%d7%94%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%9d/

במשך עשרות שנים התנהלה כלכלת ישראל על פי משוואה אמביוולנטית שגויה: החברה היהודית התנהלה ותרמה לכלכלה כחברה יצרנית, תעשייתית, טכנולוגית, מדעית ומייצאת, והיצוא המדעי-טכנולוגי היה עמוד התווך של הכלכלה בישראל ומנוע הצמיחה שלה; לעומתה החברה הערבית, שנושלה מרוב אדמותיה שעליהן התבססה כלכלתה החקלאית המסורתית, התנהלה כחברה צרכנית, נותנת שירותים, שאינה שותפה של ממש ביצירה הכלכלית, והתרומה שלה לתל"ג הסתכמה ב-8% למרות שיעורה הגדל באוכלוסיית המדינה (כ-20% כיום).

אף שיחסי היהודים והערבים במדינה היו תמיד מורכבים והתאפיינו בין היתר בחששות, בדעות קדומות, בחוסר אמון ואף במתיחות, המשפט שבכותרת נאמר על ידי אחד מראשי הרשויות המקומיות היהודיות באזור המשולש, שהתפלא נוכח ההידרדרות שמתרחשת מדי פעם ביחסי היהודים והערבים וההסלמה בשיח העוין. המשוואה השגויה שהזכרתי תחזקה את הפערים החברתיים, ובייחוד את אלה הכלכליים. מעולם לא היה לי ספק בצורך לפעול לשנותה, לצמצם את הפערים וליצור מציאות חדשה, ותמיד היה לי ברור שהמפתח לכך הוא בניית תעשייה מתקדמת ועתירת ידע בחברה הערבית.

הקמת תעשייה מתקדמת בתוך החברה הערבית תביא ליצירת מקומות עבודה חדשים ואיכותיים, בהייטק, במדע, בחדשנות ובשירותים, תתרום לשיפור הכנסות העיר ממיסים, ותביא לעלייה במודעות לתעשיות עתירות ידע, לרבות תעשיית ההייטק, על מאפייניה וצרכיה. במקביל, יצירת תשתית בערים ערביות לעבודה של אלפי מהנדסים ערבים ויהודים יחד תביא לידי שיפור ברמת השירותים ובכל התשתיות בעיר, ותאפשר יצירה של שותפויות עסקיות וטכנולוגיות, מה שיביא בתורו להאצת תהליכי הפיתוח הכלכלי והחברתי בסביבה. בנוסף, כל אלה יביאו להגברת השתתפותן של נשים ערביות בכוח העבודה, בדגש על תעסוקה בהייטק ובענפי המדעים, בסביבה קרובה ותומכת.

מכלול הכרחי זה מתבטא היטב בחזון שלנו בארגון "צופן" ובמאמצים שאנו משקיעים מאז 2008. כבר אז שמנו לנו למטרה להקים שלושה מרכזי תעשייה מתקדמת בערים ערביות ­– בנצרת, במשולש ובנגב, אף שהחברה הערבית בזמנו הייתה "מחוץ למשחק" וקטר ההייטק והצמיחה של ישראל "לא ספר אותה".

על פי רשות החדשנות ופורום חברות ההייטק בישראל, חסרים כיום לתעשיית ההייטק בישראל כ-10,000 מהנדסים – מחסור המהווה סכנה אמיתית להמשך התפתחותה של "אומת הסטארט-אפ" הישראלית. בה בעת אנו עדים בשנים האחרונות למגמות חיוביות של שינוי אמיתי בחברה הערבית, שמתבטא בנתונים המעודדים הבאים:

  1. גידול מהותי במספר הסטודנטיות והסטודנטים מהחברה הערבית אשר לומדים את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. 
  2. עלייה ניכרת במספר המהנדסים הערבים שעובדים בהייטק בישראל, בפרט בעיר נצרת. משנת 2008 גדל מספר המהנדסים מהחברה הערבית מ-350 ל-5,500 כיום, ובעיר נצרת גדל מספרים מ-40 בשנת 2008 ליותר מ-1,200 מהנדסים שעובדים בעיר כיום.
  3. עשרות חברות הייטק הפועלות היום בנצרת, בהן חברות בינלאומיות כמו אמדוקס, מיקרוסופט, ברודקום ועוד, לצד עשרות חברות סטארט-אפ מקומיות שקמו בעיר.
  4. לקיחת אחריות על ידי משרדי הממשלה וייזום תוכניות ממשלתיות ופרויקטים חדשים:

א. תוכניות של משרד העבודה והרווחה להשמת האוכלוסייה הערבית בתעשיות עתירות ידע.
ב. החלטת הממשלה מספר 2292 משנת 2017 להגדלת היצע כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק.[1]
ג. החלטת הממשלה מספר 3780 לתמרץ הקמת שני פארקי הייטק בערים ערביות.[2]
ד. תוכניות משרד החינוך להכוון קריירה בדגש על הייטק בבתי ספר תיכוניים בחברה הערבית.

מקור הנתונים: המועצה להשכלה גבוהה בישראל. מקור הנתונים: המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

 

מגמות חיוביות אלה לא צמחו יש מאין. הן פירות הביכורים שאנו קוטפים לאחר השקעת מאמצים כה רבים מאז 2008, ביחד עם שותפינו ותומכינו, כדי לשנות את המציאות בחברה הערבית בישראל וליצור אימפקט כפול, הן כלכלי והן חברתי. האם המגמות האלה מספקות ומספיקות? בוודאי שלא; האתגרים העומדים בפנינו עדיין רבים וזוהי רק ההתחלה.

כיום, אלפי אקדמאים ערבים עדיין אינם מועסקים בתחום לימודיהם, משום שלא הצליחו להשתלב בתעשייה. מנגד, למעלה מ-2,750 סטודנטים ערבים לומדים כיום לתואר ראשון במקצועות ההייטק באוניברסיטאות בישראל, לצד כ-2,200 סטודנטים במכללות המתוקצבות. המשמעות היא שבתוך שלוש שנים, בוגרי מקצועות ההייטק הערבים יוכלו לספק כ-50% מהצורך של התעשייה הישראלית הסובלת ממחסור של עשרת אלפים מהנדסים. הכול כבר נמצא שם בחברה הערבית: ההשכלה, המוטיבציה והמוכנות, ומאגר עצום של כישרונות שרק מבקשים לקבל ההזדמנות שווה.

על הממשלה לפעול להקצאה והשקעה של משאבים בתשתיות, לרבות בתחבורה, וליצירת תמריצים לחברות הייטק כדי לייצר מקומות עבודה ביישובים ערביים ולמצות את הפוטנציאל של הכישרון האקדמי הערבי בתחום זה. במקביל, על חברות הייטק לצרף לשורותיהן אקדמאים ערבים, גם בתפקידים ניהוליים, שיווקיים וכלכליים. בחזית החדשנות יש צורך לפתח תשתית ופעילות מו"פ טכנולוגית בפריפריה, לרבות חממות טכנולוגיות בערים ערביות, ותמריצים להקמת חברות בפריפריה, כדי שאותם מיזמים יתפתחו לחברות, ייצרו מקומות עבודה ויתרמו לפיתוח הפריפריה.

בסיכום כולל זה מצב של רווח לכול – "win-win situation": לתעשייה, לכלכלה, לחברה הערבית ולחיים המשותפים. התשתית מוכנה; הגיע הזמן לקצור את הפירות.

 

[1] החלטת ממשלה מס' 2292 מיום 15.1.2017, "תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק", https://www.gov.il/he/departments/policies/2017_des2292 

[2] החלטת ממשלה מס' 3780 מיום 23.4.2018 (בתוקף מיום 10.5.2018), "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים – תיקון החלטת ממשלה (תחום תעשייה ומסחר)", https://www.gov.il/he/Departments/policies/dec3780_2018

סאמי סעדי


סאמי סעדי הוא מייסד ומנכ"ל משותף של ארגון "צופן"; רואה חשבון וכלכלן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *